אני מבקשת לפרוש בפניכם את השתלשלות האירועים שהתרחשו אתמול.

לפני כחודש וחצי נבחרתי ליו"ר מפלגת הבית היהודי בבית שמש ומועמדת המפלגה לראשות העיר. הבחירות היו דמוקרטיות לחלוטין, 19 הצביעו בעדי ואחד נמנע. לאחר מכן חברו אלינו מפלגות הליכוד, יש עתיד, משפחה אחת, תגר, שחר ובית שמש שלנו.

מראש התחייבתי לאמנת נחם, לפיה מועמד המחנה הציוני ייקבע על ידי סקר שייערך בהסכמת המועמדים, כאשר מי שיזכה לקולות רוב הציבור בסקר – יוביל את המחנה הציוני בבחירות המקומיות באוקטובר.

ביום ראשון חתמנו, אלי כהן ואני, על הפרטים האחרונים לביצוע הסקר. לאחר סידורים טכניים, הסקר יצא לדרך ביום רביעי השבוע, והיה אמור להימשך גם במהלך יום חמישי.

ביום רביעי בערב, בעוד הסקר מתנהל, נפגש אתי צוות של אנשי הבית היהודי, בראשות מנכ"ל המפלגה. הם הודיעו לי כי הם מבקשים ליזום חבירה לאלי כהן, עוד לפני סיום הסקר. על פי התוכנית שהם הציעו, אלי כהן יוכרז כיו"ר הבית היהודי בבית שמש והמועמד לראשות העיר, ואני אהיה מספר 2 ברשימה וסגניתו.

אמרתי לראשי הבית היהודי שמדובר בהפרה של אמנת נחם הקובעת שהמועמד ייקבע בסקר על פי רצון הציבור. שאלתי מדוע אצה להם הדרך לחבור לאלי כהן, אחרי שכבר יצאנו לדרך והסקר בעיצומו. הרי אם אזכה באמון הנסקרים, אני צריכה להוביל את המחנה ולא אלי כהן. ואם אלי כהן יזכה בסקר, בוודאי אסיר את מועמדותי ואתמוך בו, וזאת ללא כל תמורה או התחייבות לתפקיד כלשהו.

תוך כדי הדיון התברר לי, לתדהמתי הרבה, שאנשי הבית היהודי כבר סגרו את עניין החבירה לאלי כהן עוד לפני שבאו לדבר אתי על כך. כלומר, מאחורי גבי, וללא ידיעתי, סיכמו אנשי הבית היהודי ואלי כהן על הדחתי מההתמודדות על ראשות העיר. כל זאת, נזכיר, בעיצומו של הסקר.

חברים, אני מבהירה ומצהירה: אין לי כל בעיה להיות מספר 2, או 3, או 3000. לא באתי לפוליטיקה כדי להשֹביע את האגו שלי. באתי כי חשבתי שאני יכולה לתרום מכישרוני ומניסיוני לשינוי התרבות הפוליטית בעיר. העסקה הזו, אני חייבת להגיד, נראתה לי עקומה ולא ראויה.

יחד עם זאת, ומכיוון שאני תמיד משתדלת לפעול מהראש ולא מהבטן, ביקשתי לחשוב על ההצעה במשך הלילה ולהחזיר תשובה בבוקר.

התלבטתי בעניין עם עצמי ועם שותפיי לדרך, ומהר מאד הבנתי את מה שהיה ברור מאליו: מדובר בקומבינה. הבנתי שאנשי הבית היהודי חוששים מהפסד, ולכן הם רוצים ליצור מצב בו בכל מקרה יהיו בצד המנצח. אפשר להבין זאת, לאור כישלונם הצורב בבחירות לרבנות הראשית שנערכו לא מכבר, אך לא להצדיק זאת. אמנם אחדות המחנה היא אינטרס מובהק שלנו, אבל סיכמנו שמי שיבחר את המועמד יהיה הציבור, באמצעות סקר, ולא המפלגות באמצעות עסקאות הנסגרות הרחק מעיני הציבור.

לכן, בבוקר יום חמישי התקשרתי אל מנכ"ל הבית היהודי והודעתי לו שאינני מקבלת את התוכנית. אמרתי לו שלא ראוי ליזום מהלך שכזה בעוד הסקר מתנהל, מכיוון שמדובר בהונאת הציבור. אמרתי שמאות אנשים עמלו לילות כימים עבור הצלחתי, ופרישה פתאומית בעיצומו של הסקר תהיה בגידה באמון שהם נתנו בי. בנוסף, אינני מוכנה להפנות עורף לחבריי מכלל המפלגות הציוניות בעיר, שתמכו בי לכל אורך הדרך בנאמנות ראויה לשבח.

עוד אמרתי שאם מנוי וגמור מצד המפלגה לבצע את המהלך, לא אעמוד בדרכה – אולם לא אשתף פעולה ולא אסיר את מועמדותי לראשות העיר.

שעה קלה לאחר מכן התפרסמה באינטרנט ידיעה לפיה הסרתי את מועמדותי וחברתי לאלי כהן כמספר 2. כמובן, כל זה לא היה נכון כלל. לאחר שהכחשתי את הדברים התפרסמה ידיעה אחרת, לפיה סירבתי לחבור לאלי כהן משום שהתעקשתי להיות מספר 1. גם זה, כמובן, שקר גס.

לאור ההתפתחויות החליטו יוזמי אמנת נחם – ציון סולטן ונתן שטרית – להפסיק את הסקר, מכיוון שאין בו תועלת כאשר בעיר נפוצות שמועות לפיה כביכול פרשתי מההתמודדות. כך נוצר מצב בו נסקרו רק מחצית מהאנשים, שאינם מדגם מייצג, וממילא אי אפשר לסכם את תוצאות הסקר ולהביאן בפני הציבור.

תרשו לי בבקשה לדבר אליכם לרגע לא כמתמודדת במערכת פוליטית, אלא כאדם מן השורה. נכון, ידעתי שהפוליטיקה היא עולם מסואב ומלוכלך. כן, ידעתי שאני נכנסת לשדה קוצים שלא מלקקים בו דבש. אבל גם שועלים פוליטיים ותיקים הוכו בתדהמה מהמהלך שביצעו השבוע הבית היהודי ואלי כהן. אנשים רבים מתקשים להבין כיצד נפתלי בנט מתקשר ביום רביעי אחר הצהריים לאלפי תושבים ומבקש מהם לבחור בי, ופחות מ-24 שעות לאחר מכן הוא ממנה את אלי כהן לעמוד בראש המפלגה במקומי. אנשים רבים לא מצליחים להבין כיצד אלי כהן, שבמשך תקופה ארוכה לועג לתמיכה שקיבלתי מהמפלגות הגדולות, ובראשן הבית היהודי, הופך בן רגע את עורו ומשתף פעולה עם הבית היהודי כדי לבטל את הסקר בעודו מתנהל. רבים רבים אמרו לי שלא מובן להם כיצד אפשר לכנות מהלך נכלולי ועקמומי שכזה בשם "אחדות".

לומר את האמת? גם אני לא מבינה.

אני מבקשת להבהיר: בשום שלב לא שיתפתי פעולה עם העסקה שביצעו אלי כהן והבית היהודי. השיחה היחידה שקיימתי עם אלי כהן בימים האחרונים היתה ביום רביעי, כאשר התקשרתי לאחל לו הצלחה בסקר. יותר מכך: אלי כהן פנה לאדם ידוע בעיר וביקש ממנו להשפיע עלי כדי שאשתף פעולה עם המהלך. סירבתי, ואותו אדם העביר לאלי כהן את תשובתי. אלי כהן ידע שאינני מסכימה למהלך, ובכל זאת שיתף אתו פעולה וגרם לביטול הסקר בעודו מתנהל, ובניגוד מוחלט לאמנה עליה שנינו היינו חתומים.

כאן המקום לומר שוב: לא באתי להתמודדות כדי להשיג לעצמי תפקיד או שררה. באתי כדי להביא לבית שמש תרבות פוליטית נקייה וישרה יותר. לכן לא הבטחתי דבר לאיש, ולא ביקשתי לעצמי דבר. אילו הייתי מקבלת את הצעת הבית היהודי, הייתי אמנם יכולה להבטיח לעצמי תפקיד נכבד – אולם כך הייתי בוגדת בערכים שלשמם יצאתי לדרך המפרכת הזו. אנשי הליכוד, ואנשים רבים וטובים ממפלגות אחרות, תמכו בי בנאמנות לכל אורך הדרך, ולא עלה בדעתי לבצע עסקה כלשהי מאחורי גבם (אנשי הליכוד, בניגוד מוחלט לאנשי הבית היהודי, לימדו אותי שאפשר לשמור על ערכים גם במערכת הפוליטית, ועל כך תודתי והערכתי העצומה להם ולתומכיי הרבים האחרים). יתכן שבשל התעקשות זו גזרתי על עצמי הפסד במערכה, אולם היושר וניקיון הכפיים חשובים לי יותר מכל, ולא אתפשר עליהם גם אם איאלץ לשלם מחיר כבד עבורם.

כאשת חינוך, חינכתי תמיד את ילדיי ואת תלמידיי להתמודד עם כל תוצאה ביושר. לימדתי אותם שכשם שאנו שמחים בניצחון, כך צריך לדעת לקבל הפסד או אי הצלחה בכבוד וללא טרוניות. אילו רוב הציבור היה בוחר בסקר באלי כהן, הייתי הראשונה להודות בכך ולברך אותו על כך. אולם הסקר הופסק באמצע, ולא באשמתי. תוצאות הסקר חלקיות בלבד, אינן מייצגות, ואם מישהו מתכוון להשתמש בהן הוא פועל בניגוד לכללים הכי בסיסיים של מינהל תקין. ד"ר מינה צמח, העורכת את סקר, אמרה לי ולנתן שטרית מפורשות כי היא אינה מוסרת את התוצאות לאיש לפני שהסקר מסתיים ולפני עיבוד מלא של הנתונים. אם מישהו טוען שהוא ידע את התוצאות תוך כדי מהלך הסקר, הוא או אינו אומר אמת, או שעולה חשד (שאינני רוצה להאמין לו) שהסקר התנהל בצורה פגומה ופסולה.

בסיכומו של דבר, אמנת נחם הופרה בצורה חד צדדית ובוטה, והסקר כבר אינו רלוונטי. אני חוזרת ואומרת שבאתי לפוליטיקה למען תרבות של יושר ומינהל תקין, ולכן לא אשתף פעולה עם תרגילים המנוגדים לכללי המינהל התקין.

לקחתי את סוף השבוע הזה כדי לחשוב על המצב שנוצר עם עצמי ועם בני משפחתי, ובתחילת השבוע הבא אחליט על המשך דרכי.

אני מבקשת להודות מקרב לב לאלפי התומכים שלי, שמאמינים בי ועובדים לצידי במסירות אין קץ. אני יודעת שמאז אתמול עוברות עליכם ועל רוב תושבי העיר שעות קשות, ואני יכולה רק להזדהות אתכם ולחבק אתכם.

יהיה אשר יהיה, אני אמשיך לעשות ככל יכולתי למען העיר בית שמש ולמענכם, התושבים הנפלאים שלה. אם יתאפשר לי, אעשה זאת מכס ראש העיר. אם לא, אעשה זאת בשמחה מכל מקום אחר.

אני מאחלת לכולנו שנצליח, למרות הכל, להנחיל בעירנו תרבות פוליטית אחרת, נקייה, אמינה וישרה.